ע.א. 250/70 - רומיה שרעבי ואח' נגד נסים סוברי
*קיום צוואה.(ערעור על פס"ד ביהמ"ש המחוזי בירושלים (השופט שרשבסקי) בת.ע. 104/68 - הערעור נדחה)
.
העובדות:
המערערות ביקשו כי מסמך שנחתם ע"י המנוח ישראל צוביירי יאושר כצוואה. המסמךהתיימר להיות צוואה חתומה ע"י המנוח וע"י שני עדים המאשרים חתימתו של המצווה, אבל לאנאמר באישור העדים כי המוריש הצהיר בפניהם שזאת צוואתו. בכל זאת היה ביהמ"ש רשאילקיים את הצוואה על אף הליקוי אילו לא היה לו ספק באמיתותה. אולם לנוכח נסיבות חתימתהשל הצוואה הגיע ביהמ"ש למסקנה שיש ספק באמיתות הצוואה ועל כן סרב לקיימה. על כךהערעור.
החלטה - השופט קיסטר:
א. אין לקבל את טענת המערערות כי עול ההוכחה של אי שפיות מוטל על המתנגדלקיום הצוואה גם במקרה של פגם בצורה.
ב. מקובל בשיטות משפט שונות כי פגם כלשהו בצורת הצוואה פוסל אותה. אולםהמחוקק שלנו הסמיך את בית המשפט לקיים צוואה על אף פגם בצורתה, אולם זאת רקכאשר אין ספק שהצוואה היא אמיתית, היינו שהיתה גמירות דעת מוחלטת ושקולו שלהמצווה לערוך את הצוואה בתכנה כפי שהיא מובאת לקיום.
ג. העולה מכך שכאשר צוואה נעשתה לפי כל הדקדוקים האמורים בחוק, על המתנגדלהראות שהיא נעשתה תחת לחץ או השפעה או כי דבוק בה פגם בגמירות דעתו שלהמצווה. אולם כאשר קיים פגם בצורת הצוואה, על המבקש להוכיח שהצוואה היא אמיתיתומשקפת גמירות דעתו של המצווה.
ד. בנסיבות המקרה דנא ולאור חומר הראיות על מצב הבריאות של המצווה והאירועיםשנתלוו לעריכת הצוואה צדק ביהמ"ש בקבעו כי לא הוכחה בפניו אמיתותה.
(בפני השופטים: מ"מ הנשיא זוסמן, קיסטר, י. כהן עו"ד ש. תוסיה - כהן למערערות, עו"ד מולאור למשיב. 9.3.71).
המ' 111/71 - ערוער חברה להשקעות בע"מ נגד אולגה פלטניק
*הארכת מועד בערעור שכנגד.(בקשה למתן אורכה להגשת ערעור שכנגד - הבקשה נדחתה)
החלטה:
א. המבקשת החמיצה את המועד להגשת ערעור שכנגד והיא מבקשת להאריך את המועדולהצדקתה העלתה שלשה נימוקים שלדעתה כל אחד מהם מהווה טעם מיוחד, אך למעשה,אין בהם כדי טעם מיוחד.
ב. לטענה כי קרתה טעות משרדית והמבקשת סברה שהמועד הוא מאוחר יותר - טעותמשרדית יכולה אמנם לפעמים לנבוע מסיבה היכולה להראות כמספיקה כטעם מיוחד, אךבמקרה דנא הנסיבות אינן כאלה. לב"כ המבקשת לא היה ברור המועד ולא הוסבר מדועסבר כי המועד הוא מאוחר יותר. אם היתה כוונה להגיש ערעור שכנגד צריך היה ב"כהמבקשת לחקור ולבדוק מהו המועד המדויק.
ג. לטענה כי התקיים משא ומתן בין הצדדים לפשרה - עצם קיום המגעים אינו מצביעעל עובדה מוגמרת של הסכם ואינו צריך לגרום להזנחת הטיפול ולהחמצת מועדים.
ד. לטענה כי הערעור הראשי במילא תלוי ועומד ולכן יש לראות בכך טעם מיוחד
כשמתלווית לכך עובדת טעותו של עורך הדין - נכון כי טעות בתיק שנעשתה בידי עו"דשכשלעצמה אינה מהווה טעם מיוחד יש בה לפעמים להצדיק מתן אורכה בערעור שכנגד,אולם בענין דנא הטעות המשרדית אינה טעות שבחוק ומקורה בהזנחה כאמור.
(בפני: הרשם ברטוב. עו"ד ח. זולטי למבקשת, עו"ד י. בראל למשיבה. 11.3.71).
בג"צ 109/70 המוטראן הקופטי נגד שר המשטרה ואח'
*חובת המשטרה להחזרת "ההחזקה הקודמת" כאשר זו ניטלה בכח. * הסמכויות השונות לגבי מקומות קדושים. * בקיצור (התנגדות לצו על תנאי - הצו נעשה החלטי)
ר.
בין העדה הקופטית לבין העדה האתיופית בירושלים נטושה מחלוקת גדולה זה דורותרבים בנוגע לזכויות בעלות והחזקה במקומות קדושים מסוימים בירושלים. עובר לתקריתנשוא העתירה החזיקו הקופטים במקומות נשוא המחלוקת ובליל חגיגות הפסחה בשנההאחרונה כאשר הקופטים עסקו בתפילה עמדו האתיופים והחליפו את המנעולים במקומותנשוא המחלוקת והמשטרה לא התערבה. למחרת שוב פנו הקופטים למשטרה כי תחזירלהם את החזקה במקום וזו סרבה להתערב. כתוצאה מכך פנה העותר לבג"צ שיצווהעל המשיב להתערב ולהחזיר את המצב לקדמותו.
בקבלו את העתירה סקר הנשיא אגרנט בפס"ד מקיף את ההלכה בדבר החזרת "ההחזקההקודמת" למחזיק במקרקעין שהחזקה ניטלה ממנו בכח, והתערבות בג"צ כאשר המשטרהאינה ממלאת תפקידה להחזרת החזקה. הצורך שהקובל יפנה מיד למשטרה וכן לא ישההאת פנייתו לבג"צ ושמעשה הפלישה הוא עדיין טרי.
בפס"ד סקר הנשיא את היקף סמכות ההתערבות של בג"צ בענינים הקשורים במקומותהקדושים, וסמכות הפעולה של הממשלה בנדון.
ניתנה שהות של כחודש ימים לביצוע הצו ההחלטי כדי לאפשר לממשלה אם תמצאלנכון להשתמש בסמכותה ולטפל בסכסוך המהותי שבין הצדדים.
(בפני השופטים: הנשיא אגרנט, לנדוי, ברנזון, ויתקון, קיסט עו"ד סוכובולסקי לעותר, עוה"ד מ. חשין וא. רייכמן למשיבים. 16.3.71).
ע.פ. 507/70 - יעקב בן משה דיין נגד מדינת ישראל.
*חומרת העונש (הצתת בנין).
המערער ביצע עבודות בשביל חברה אחת ועקב כך פרצו סכסוכים בינו לבין החברה.משלא בא על סיפוקו הלך ושפך בנזין במשרדי החברה והצית את הבנין. הוא נדון לשנתייםמאסר בפועל ושנה אחת מאסר על תנאי וערעורו על חומרת העונש נדחה. העונש הוא קללמדי ורק בהתחשב בנסיבות המקילות שהעלה המערער הסתפק ביהמ"ש דלמטה בעונשזה. אי לכך אין מקום להקל עוד בענשו.
(בפני השופטים: מ"מ הנשיא זוסמן, ויתקון, קיסטר. עו"ד נ. קנת למערער, עו"ד גב' פ.אלבק למשיבה. 23.2.71).
ע.פ. 491/70 - מדינת ישראל נגד יהודה בן עמרם כהן ואח'.
*קולת העונש (עבירות פריצה).
שני המערערים הורשעו בעבירות פריצה וגניבה. הנאשם השני נדון לשנה וחצי מאסרבפועל ושנה מאסר על תנאי וערעורו נדחה, הנאשם הראשון נדון ל- 9 חדשי מאסרהחופפים עונש מאסר אחר שהנאשם מרצה עכשיו. ערעור המדינה על כך נתקבל. מנגנוןהענישה בענין דנא נכשל כאשר הנאשם ביצע את העבירה 12 יום לפני בירור דינו
בעבירות אחרות ועל עבירה זו כלל לא בא על ענשו. אי לכך הוטל עליו עונש של 15חדשי מאסר שיצורפו לתקופות מאסר של 31 חדשים שנאשם זה מרצה עתה.
(בפני השופטים: מ"מ הנשיא זוסמן, ח. כהן, קיסטר. פרקליט המדינה ג. בך למערערתהמשיב לעצמו. 28.2.71).
ע.פ. 496/70 - יעקב אוחנה נגד מדינת ישראל.
*חומרת העונש (עבירות פריצה) המערער הוא בן 17 ולו עבר עשיר של הרשעות. עתה הוא ביצע שורה של עבירותהתפרצות וגניבה בשבוע אחד ונדון בגינן לשלוש שנות מאסר ועוד הופעל עונש שלחדשיים מאסר מצטבר. ערעורו נתקבל ברוב דעות השופטים ח. כהן וי. כהן שהקלו בענשובהתחשב בגילו הצעיר וקבעו כי מתוך העונש האמור יהיו 14 חדשים מאסר על תנאי.מאידך סבר השופט מני כי לנוכח עברו של המערער וחומרת מעשיו אין מקום לקבל אתהערעור.
(בפני השופטים: ח. כהן, מני, י. כהן. המערער לעצמו, עו"ד גב' א. ראב למשיבה. 24.2.71).
ע.פ. 562/70 - מדינת ישראל נגד משה וברמן.
*קולת העונש (גרימת מות בתאונת דרכים).
המשיב נהג רכב ללא רשיון וגרם למותו של אדם. תחילה הואשם בעבירת הריגהולאחר שהוחלף סעיף האישום בגרימת מות הודה בעבירות שיוחסו לו. ביהמ"ש התחשבבעברו הנקי של המשיב, בנתוניו האישיים וכן בחוות דעת רפואיות בדבר הסכנה שלהתדרדרות המשיב בכוון פסיכוטי ודן אותו למאסר על תנאי של שנה, לתשלום קנס בסך3000 ל"י ולפסילה מנהיגה במשך 5 שנים. ערעורה של המדינה נתקבל. גם בהתחשבבנסיבות המיוחדות של המקרה אין לפטור את המשיב ללא עונש מאסר ממש ועם זאתיושם עיקר משקל העונש על הקנס הכספי. אי לכך החליט ביהמ"ש להעלות את סכוםהקנס לעשרת אלפים ל"י ולהמיר מתוך עונש המאסר על תנאי 3 חדשים למאסר בפועל.
(בפני השופטים: מ"מ הנשיא זוסמן, ברנזון, מני. החלטה - השופט ברנזון. המשנה לפרקליטהמדינה י. בלטמן למערערת, עו"ד ברקלי למשיב. 21.2.71).
בג"צ 65/71 - ניצה נוסבאום נגד שר הבטחון ואח'.
*דחית השירות הצבאי. העותרת ביקשה דחיה משרות צבאי כדי לאפשר לה סיום לימודיה באקדמיההישראלית למוסיקה. את הבקשות לדחיה יש להגיש עד ראשית יולי והיא הגישה אתהבקשה רק בתחילת דצמבר וזו נדחתה. בינתיים התברר כי העותרת הגישה בקשה חדשהלהתקבל לעתודה האקדמאית לצורך לימודי רוקחות. עובדה חשובה זו לא נתגלתהבעתירה ובגלל אי גילויה דחה בג"צ את עתירתה.
(בפני השופטים: לנדוי, מני, עציוני, 3.3.71).
בג"צ 303/70 - אליאס חדיד נגד שר התחבורה ואח'.
*רשיון למונית. העותר דורג במקום החמישי בין מבקשי רשיונות למוניות בכפר יאסיף ובמקום חולקו3 רשיונות. הוא טוען כי מבין שלושה אלה רשיון אחד ניתן שלא כדין לשני אנשים שאינםתושבי הכפר. עתירתו נדחתה. מבלי להכנס לשאלה אם אותם שני אנשים הם תושביכפר אחר, הרי קיים מועמד אחר הקודם לעותר גם אם מקבלי הרשיון האמור ייפסלו,והעותר לא יקבל את הרשיון המבוקש.
(בפני השופטים: מ"מ הנשיא זוסמן, מני, י. כהן. עו"ד א. אביבי לעותר, עוה"ד י. ברסלעור. שרון למשיבים. 8.3.71).
בג"צ 49/71 - דוד אוחיון נגד מנהל בית סהר שטה.
*הפעלת אמצעי ענישה משמעתי בבית כלא העותר ניסה לפגוע בקצין תורן של בית הסהר והועבר לתא בידוד. לטענתו הואיעמוד בפלילים על הפגיעה ואין להפעיל נגדו אמצעי ענישה אחרים, עתירתו נדחתה.נוסף על הסמכות בפלילים קיימת הסמכות המשמעתית לקיום הסדר והמשמעת בביתהסהר. יתר על כן, העתירה מתייחסת לדברים שקרו בעבר ובינתיים הועבר העותר לביתסהר ברמלה ושם הוא נמצא בתנאים רגילים, ואין בג"צ עוסק בפרשה שכבר נסתיימה.
(בפני השופטים: לנדוי, ח. כהן. י. כהן, העותר לעצמו, עו"ד י. ברסלע למשיב. 10.3.71).
בג"צ 16/71 - עזרא פרייזלר נגד שר הבריאות ואח'.
*הנחה ממס נסיעות. העותר ביקש הנחה ממס נסיעות לשם נסיעה לוינה לצרכי ריפוי. לשם כך עליולהראות שנסיעתו לחו"ל הכרחית לשם ריפוי שאינו ניתן להיעשות בארץ. רופאי משרדהבריאות קבעו כי לא קיים טיפול רפואי באוסטריה למחלת העותר, אשר לא ניתן לקבלובישראל. כיון שכך אין מקום למתן ההנחה במס נסיעות.
(בפני השופטים: מ"מ הנשיא זוסמן, ברנזון, קיסטר, החלטה - מ"מ הנשיא זוסמן. 7.3.71).
ע.א. 334/70 - יהושע ויונה כפירי נגד דן ואהובה קלרמן ואח'.
*העברת מניות של חברה בפירוק. כאשר חברה נמצאת בפירוק אין מניעה שביהמ"ש יכפה את מי שחייב עפ"י חוזה אועפ"י דין לחתום על כתב העברת מניות והוא מסרב לעשות כן, לבצע את הדבר על ידיפסק דין הצהרתי או הוראה לפי סעיף 204 לפקודת החברות כי ינתן האישור הדרושלהעברת המניות.
צדק ביהמ"ש המחוזי במקרה דנא כאשר קבע כמימצא עובדתי ש- 20 אחוז מתוךהמניות הרשומות ע"ש המערערים שייכים למשיבים. רשאי היה להסתמך על תצהירשנערך ע"י המערער עצמו באחד מתיקי ביהמ"ש ואין לקבל את טענתו של המערערשמה שכתוב בתצהיר הינו טעות בעלמא.
(בפני השופטים: ח. כהן, מני, קיסטר. החלטה - השופט כהן. עו"ד ר. וולפסון למערערים,עו"ד י. בן ישראל למשיבים 9.3.71).
ע.א. 454/70 - יצחק כהן נגד קצין התגמולים.
*תביעה להכרה בנכות עקב שירות צבאי. המערער שרת 20 שנה בצבא קבע עד שפרש לגימלאות בספטמבר 1968. בשנת 1963נתגלה אצלו שבר ולטענתו נגרם הדבר עקב שרותו בצבא. לפני קצין התגמולים באועדויות רפואיות לרוב שלפיהן מקורו של השבר בחולשה קונסטיטוציונלית של השריריםולא עקב 'השרות ומאידך הגיש המערער חוות דעת רפואית שלפיה אצלו התפתח השברעקב העבודה ואין זה מקרה של שבר שמקורו בחולשה קונסטיטוציונלית. תביעתו נדחתהוהערעור על כך נדחה. אין זה מקרה של מחלוקת רפואית על מקורה וטיבה של מחלהואנשי הרפואה עצמם אינם יודעים את מקורה ואשר יש ללכת בה לפי האסכולה הנוחהלתובע הנכה. במקרה דנא אין מחלוקת בין הרופאים שיכול ושבר יגרם על ידי חולשהקונסטיטוציונלית. המערער לא הוכיח שלפני שהתגייס לצבא היו שריריו חזקים וכלחולשה לא היתה בהם. רק אילו הוכיח דבר זה ניתן היה לאמר כי הביא ראיה שיש בהלכאורה כדי להזים את המימצאים רפואיים אשר עליהן סמך קצין התגמולים.
(בפני השופטים: ח. כהן, מני, קיסטר. החלטה - השופט כהן. עו"ד אקסלרוד למערער,עו"ד גולדמן למשיב. 9.3.71).
ע.א. 452/70 - ישראל בנימין נגד פרמה שרפ (ישראל) בע"מ.
*פרעון שיק. המערער נתן לחברת שהם שיק וקיבל מאותה חברה שיק נגדי. זו היתה עיסקת מימוןלטובת חברת שהם שלא היתה לה כל תמורה אחרת, חברת שהם סיחרה את השיק למשיבה
אך המערער הורה שלא לכבד את השיק מכיון שהשיק הנגדי של חברת שהם לא כובד.המשיבה נתנה עבור השיק תמורה ובשעת קבלתו לא ידעה על כשלון התמורה. כיון שכךאין כשלון התמורה יכול להיות עילה לאי פרעון השיק למשיבה. המועד הקובע לבירורהשאלה אם המשיבה היא אוחזת כשורה הוא יום הסיחור, לכן אפילו אם לאחר הסיחורידעה המשיבה על פגם כלשהו בשיק אין הדבר פוגם באחיזתה.
(בפני השופטים: לנדוי, ח. כהן, מני. החלטה - השופט לנדוי. עו"ד רפלד למערער, עו"דקרני למשיבה. 15.3.71).
ע.א. 279/70 - יוסף דאוד כהן נגד חיים חי ואח'.
*חזקה במקרקעין המערער זכה בתביעה בחלקת אדמה נגד תביעות המשיבים, בני משפחתו, בהוכיחוחזקה נוגדת במשך 40 שנה. על חלקה זו עומד בית בו החזיק המערער כל אותן שנים.מאידך זכו בני המשפחה האחרים בתביעתם ביחס לחלקם בחלקה אחרת, הנקראת דווארה,המהווה רחבה ונמצאת לא רחוק מהבית הנ"ל. ערעורו נדחה. חזקתו בבית אינה מהוהחזקה בחלקה השניה ואין לקבוע כי שתי החלקות הן חטיבה אחת. בין שתי החלקותעומד בית אחר ואין ליחס את העדויות בדבר החזקה גם לחלקה השניה.
(בפני השופטים: ברנזון, עציוני, י. כהן. החלטה - השופט עציוני, עו"ד מ. סבוראי למערער,עו"ד א. גזית למשיבים. 23.2.71).
בר"ע 45/71 - יעקב גרינברג נגד פישר - תעשיות פרמצביות בע"מ.
*התחייבות המגבילה את חופש העיסוק. המערער נתקבל לעבודה אצל המשיבה כמפיץ תרופות שלה, והתחייב בפניה כיבמקרה של הפסקת העבודה אצלה, מאיזו סיבה שהיא, לא יעבוד במשך שנה בתפקידאו בעיסוק של תעמלן רפואי או בדומה לכך. עתה עזב את עבודתו והמשיבה הגישה נגדובקשה לצו מניעה שלא יעבוד בחברה מתחרה בכל הארץ וכן ביקשה צו זמני. ניתן צוזמני התוחם את האיסור באיזור ת"א בלבד. הבקשה לרשות ערעור נדחתה. אין נפקא מינהאם המערער התפטר מחמת סיבות התלויות במשיבה לנוכח הלשון הכללית של האיסורשקיבל על עצמו, לטענה כי ההתחייבות שלו נוגדת את הסדר הציבורי - ביהמ"שכבר אישר בעבר צוי איסור הנובעים מהתחייבותו של עובד המגבילה את חופש העיסוקשלו, ממילא אין גם פגם בכך שביהמ"ש תיחם את האיסור לאיזור ת"א בלבד, שהריאם ההתחייבות תופסת מה לו למבקש להלין על צמצום האיסור ע"י ביהמ"ש. אשרלמאזן הנזק - ביהמ"ש שקל את הנזק העלול להגרם למערער וכאשר בדרך כלל איןביהמ"ש שלערעור מתערב בשיקול דעת במקרים כאלה, אין מקום להרשות ערעורכשאין דבר בלתי סביר בשיקולי ביהמ"ש דלמטה.
(בפני: השופט קיסטר. עו"ד י. רסלר למבקש, עו"ד י. לוי למשיבה. 18.3.71).
ע.א. 234/70 - לאה גוטליב נגד נתן וגילה לוי.
*ביטול רשות להתגורר בדירה והתנאים לכך. המערערת היא החותנת והאם של זוג המשיבים ועל שמה רשומה דירה בת חדרוחצי בבת - ים. עד לשנת 1964 הושכרה הדירה בדמי שכירות ובאותה שנה נישאה בתהשל המערערת למשיב הראשון ובני הזוג נכנסו לגור בדירה ללא תשלום שכר דירה אותמורה אחרת, אך הם שלמו את חוב המיסים שחל על הדירה והשקיעו בה כספים לשיפוץהדירה והרחבתה לשני חדרים. כעבור זמן התקלקלו היחסים בין המערערת לזוג הצעירוהיא הודיעה להם שהיא מבטלת את הרשות שהיא נתנה להם לגור בדירה. בימ"ש השלוםהחליט לצוות על פינוי המשיבים אך ראה לצורך בנסיבות המקרה לתת להם שהותנוספת של שנה לפינוי הדירה. ביהמ"ש המחוזי אישר את צו הפינוי אך החזיר את העניןלבימ"ש השלום שישמע ראיות על ערך השיפורים ועפ"י הראיות הללו יעריך את הפיצוי
המגיע למשיבים על השקעתם והחוב ששולם על ידם. הערעורים על פס"ד ביהמ"שהמחוזי נדחו, המשיבים התנגדו לצו הפינוי ולכן למרות שלא תבעו החזרת תשלומיהחובות וההוצאות יכול ביהמ"ש לפסוק החזרת תשלומים אלה שהם פחות מרחיקי לכתמאשר התנגדות לצו הפינוי. אשר לתשלום - אדם הנותן לזולתו רשות שימוש בנכסולתקופת זמן בלתי מוגבלת אם כי לא לצמיתות, תוך ידיעה והסכמה שבר הרשות ישקיעבו מכספו, וכעבור זמן הוא מבטל את הרשות, מחייב הצדק שנותן הרשות יפצה את ברהרשות על ההוצאות שעשה לעומת החסכון שעשה באי תשלום דמי שימוש עבור תקופתהשימוש. גם הערעור הנגדי של המשיבים על צו הפינוי אין לו על מה שיסמוך.
(בפני השופטים: לנדוי, ברנזון, י. כהן. החלטה - השופט ברנזון. עו"ד ב. דויטש למערערת,עו"ד ש. אלקלעי למשיבים. 15.3.71).
ע.פ. 15/71 - אלי אלבס נגד מדינת ישראל.
*חומרת העונש (עבירות זנות) המערער הורשע בבעילת קטינה ובעבירות זנות ונדון למאסר של 4 שנים. ההרשעהמבוססת על בעילת קטינה בגיל בין 17 - 16, אף כי הסכימה לבוא עמו במגע מיני וכןבכך ששידל אותה לבוא במגע מיני עם גבר זקן ממזרח ירושלים ממנו קבלה אתנן של20 ל"י שמסרה למערער. אין ספק כי מעשים אלה של המערער חמורים ובמיוחד מכוערהמעשה של שידול הצעירה לבוא במגע מיני עם הגבר הזקן. יתר על כן התופעה שלהדרדרות קטינות למעשה זנות מתפשטת והולכת, כפי שציין ביהמ"ש דלמטה, וסרסוריםתורמים להתפשטות נגע זה. לכן אין להימנע מהטלת מאסר במקרה כזה. אולם גזר הדיןהוא חמור מדי. ביהמ"ש דלמטה הביא בחשבון את התרשמותו כי המערער השפיע עלהמתלוננת לשנות את עדותה בביהמ"ש, אך ענין זה לא היה צריך לשמש גורם להחמרתהעונש. אם הדיח המערער את המתלוננת לעדות שקר הרי זו עבירה נפרדת. כמו כן עברושל המערער נקי ולא ביצע עבירות כלשהן לפני כן. אי לכך יש להעמיד את העונש על30 חדשי מאסר.
(בפני השופטים: הנשיא אגרנט, קיסטר, עציוני. החלטה - הנשיא אגרנט. עו"ד ג. רווהלמערער, עו"ד גב' בניש למשיבה. 3.3.71).
ע.פ. 36/70 - דוד כהן נגד מדינת ישראל.
*הצעה להבדק במכונת האמת והשפעתה על ההרשעה.
המערער הורשע בהוצאת כסף בתחבולת מרמה ובמהלך המשפט הועלה ענין הצעתהמשטרה למערער להיבדק במכונת האמת. לא ברור כיצד בדיוק עלה ענין זהבמהלך המשפט. עם זאת ברור מהפרוטוקול כי ביהמ"ש הציע למערער להבדק במכונתאמת. הערעור על ההרשעה נתקבל. כאשר אין חובה על חשוד להיחקר במכונת האמתאין גם להביא ראיה שסירב להחקר. ראיה כזו עלולה לגרום לדעה כי סרובו מצביע עלאשמתו, במקרה דנא הצעת ביהמ"ש למערער להיחקר במכונת האמת היא בעלת משמעותחמורה מיוחדת. מתוך הצעה זו עולה שביהמ"ש לא היה בטוח באשמת המערער, וסבירלהניח כי סרובו של המערער לעבור את הבדיקה היה יכול להשפיע על הלך מחשבתושל השופט. לו לפחות הזהיר את עצמו השופט בפני סכנה כזו ואמר גלויות שהדבר לאהשפיע עליו, כי אז אולי אפשר היה לומר שהנזק בא על תיקונו.
(בפני השופטים: מ"מ הנשיא זוסמן, ברנזון, ויתקון. החלטה - השופט ברנזון, עו"ד ברנרלמערער, עו"ד גב' סוכר למשיבה).
בתוכן
* ע.א. 250/70 - ...................... 230─ * קיום צוואה.─* המ' 111/71 - ............... 230─ * הארכת מועד בערעור שכנגד.─* בג"צ 109/70 - ......................... 231─ * חובת המשטרה להחזרת "ההחזקה הקודמת" כאשר זו ניטלה בכח.─ * הסמכויות השונות לגבי מקומות קדושים.─* בקיצור ............................................................. 231─ * ע.פ. 507/70 - חומרת העונש (הצתת בנין).─ * ע.פ. 491/70 - קולת העונש (עבירות פריצה).─ * ע.פ. 496/70 - חומרת העונש (עבירות פריצה) ....................... 232─ * ע.פ. 562/70 - קולת העונש (גרימת מות בתאונת דרכים).─ * בג"צ 65/71 - דחית השירות הצבאי.─ * בג"צ 303/70 - רשיון למונית.─ * בג"צ 49/71 - הפעלת אמצעי ענישה משמעתי בבית כלא ................ 233─ * בג"צ 16/71 - הנחה ממס נסיעות.─ * ע.א. 334/70 - העברת מניות של חברה בפירוק.─ * ע.א. 454/70 - תביעה להכרה בנכות עקב שירות צבאי.─ * ע.א. 452/70 - פרעון שיק.─ * ע.א. 279/70 - חזקה במקרקעין .................................... 234─ * בר"ע 45/71 - התחייבות המגבילה את חופש העיסוק.─ * ע.א. 234/70 - ביטול רשות להתגורר בדירה והתנאים לכך.─ * ע.פ. 15/71 - חומרת העונש (עבירות זנות) ........................ 235─ * ע.פ. 36/70 - הצעה להבדק במכונת האמת והשפעתה על ההרשעה.─
─
─
─
─
─