המ' 229/71 - פלונית נגד פלוני
*בקשה לעיכוב יציאה מהארץ. (בקשה לצוות על עיכוב יציאה - הבקשה נדחתה)
העובדות:
המבקשת שהיא יהודיה נישאה למשיב בנשואין אזרחיים בחו"ל והיא מבקשת להתגרש. לשםכך פנתה לנשיא ביהמ"ש העליון בבקשת קביעת שיפוט להתרת נישואין על יסוד סעיף 1(א) לחוקשיפוט בעניני התרת נישואין. יחד עם זאת ביקשה עיכוב יציאתו של המשיב מהארץ עד לביצועושל פסה"ד להתרת הנשואין העשוי להינתן בתביעה שתוגש לערכאה שעליה יורה הנשיא.
החלטה:
א. קיימת סמכות לתת צו עיכוב יציאה על יסוד תקנה 254 כאשר התובענה היא קביעתשיפוט כאמור. אמנם אין הענין חפשי מספק, אך נראה כי גם בענין דנא יש לנהוג לפיתקנות סדר הדין החלות על "סדר הדין בכל ענין אזרחי" במידה שלא נקבע לענין פלוניסדר דין אחר.
ב. אמנם הותקנו תקנות סדר דין מיוחדות לעניני התרת נישואין, אך אין בתקנות המיו-חדות כל רמז המונע מתן סעד זמני לפי תקנות סדר הדין במידה שהדבר מתישב עםמטרתו של ההליך התלוי ועומד בפני הנשיא.
ג. נשיא ביהמ"ש העליון - בית משפט הוא לענין תקנה 2 לתקנות סדר הדין האזרחי.
ד. אין מקום לעכב את המשיב בארץ עד לגמר ההליכים בביהמ"ש שיוסמך ע"י הנשיא.לכל היותר יכולה המבקשת לזכות בסעד ארעי לצורך ההליך התלוי ועומד בפני הנשיא,שכן אין נותנים לבעל דין סעד עזר מעבר לסיום ההליך העיקרי. אך גם זאת רק אם יוכחשהעדרו של המשיב מהארץ יכביד על ביצוע "פסק הדין". כאן "פסק הדין" יהיה קביעתשיפוט או סירוב לקבוע שיפוט ואלה אינם טעונים ביצוע שבעל דין עשוי להכשילו, כמוכן אין העדרו של בעל הדין עשוי להכביד על בירור המשפט, שכן הנשיא מוסמך לדוןבענין ללא שמיעת הצדדים. כמו כן כבר בוצעה מסירה והמשיב מינה עורך דין ליצגו.
(בפני: מ"מ הנשיא זוסמן. עו"ד גב' חובב למבקשת, המשיב לעצמו. 31.3.71).
=בר"ע 64/71 - אהרן שמש נגד אדגר לוי ואח'
*בקשה להפסיק הליך בוררות.(בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי בחיפה (השופט שאל) בהמ' 1018/71 - הבקשה נדחתה)
העובדות:
בין המבקש והמשיבה השניה (להלן המשיבה) נחתם הסכם ובו סעיף בוררות שלפיו, במקרהשל סכסוך, ימונה בורר על ידי ראש לשכת המסחר בחיפה. המשיב נתמנה כבורר ובישיבת הבוררותטען המבקש נגד הבוררות מן הטעמים שאין שטר בוררות; אין תביעה בכתב; ואופן מינוי הבורר.ישיבת הבוררות נדחתה ומשקיבל המבקש הזמנה לישיבה חדשה פנה לביהמ"ש וביקש ממנו עלפי צד אחד למנוע את הבורר מלקיים את הבוררות ולהעביר את הבורר מתפקידו. ביהמ"ש המחוזידחה את הבקשה ועל כך הבקשה לרשות ערעור.
החלטה:
א. אין דנים בבקשה על פי צד אחד אלא אם יש בידי בעל הדין להראות שההשהייההכרוכה בדיון בדרך הרגילה עלולה לגרום נזק שאין לו תקנה או נזק חמור. כאן לא באהראיה לצידוק מתן סעד על פי צד אחד ודי בכך כדי לדחות את הבקשה. נוסף לכך, לאחרשהמשיבה השיבה על הבקשה ניתן לומר כי טענות המבקש אינן מבוססות כל עיקר.
ב. הסעיף בהסכם על קיום בוררות מהוה הסכם בוררות ודי בו כדי להסמיך את הבוררגם ללא חתימת שטר בוררין מיוחד.
ג. כח המינוי של הבורר נמסר לראש לשכת המסחר והוא מינה את הבורר. אין איפוא מקוםלטענה שהבורר לא נתמנה כדין.
ד. לטענה כי הבורר הוא בעל אינטרסים זהים עם המשיבה או עוסק באותו ענף מסחרי- כאשר שני סוחרים מסמיכים את ראש לשכת המסחר לבור להם בורר, אך טבעי הואשהבורר שייבחר יהא איש מקצועם. ניתן לומר שדווקא בשל ידיעותיו במקצוע זה הסכימוהצדדים על מינוי כזה.
ה. אין כל אסמכתא לכך שצריך להגיש כתבי תביעה בכתב לבורר. די בכך שהוגשהתביעה בדיבור פה בישיבת הבוררות כפי שהיה במקרה דנא.
(בפני: מ"מ הנשיא זוסמן. 28.4.71).
בג"צ 348/70 - נחום כפיר נגד המועצה הדתית אשקלון ואח'
*זכות עמידה בבג"צ. * התערבות בג"צ בענינים ציבוריים פוליטיים. (התנגדות לצו על תנאי - הצו בוטל)
העובדות:
העותר הינו תושב אשקלון, משלם מסים לעיריה וחבר המועצה. עירית אשקלון משתתפתבתקציב המועצה הדתית באשקלון, העותר מבקש לאסור על המועצה הדתית ביצוע תשלום הוצאהשל הדפסת כרוז והוצאות טלפון שהוצאו לארגון מחאה של חוגים דתיים נגד המירוץ באשקלון.לטענתו על המועצה הדתית לספק שירותים דתיים ופעולת המחאה הנ"ל אינה בגדר הספקתשירותים דתיים אלא ייזום מאבק נגד חרות האזרח.
החלטה - השופט לנדוי:
א. יש לקבל את הטענה המקדמית של המשיבים כי אין לעותר זכות עמידה בעתירתווכיון שכך נחרץ גורל העתירה לדחיה.
ב, כלל גדול הוא שבג"צ אינו מתערב אלא כאשר מראה העותר שיש לו ענין אישי ישירבנשוא העתירה ולא ענין עקיף בלבד. טענות של כפיה מצפונית כבר נטענו בבג"ציםקודמים בכיוון הפוך ונמצאו לוקות כבסיס לזכות עמידתו של העותר. יש בידי העותרלנהל מאבק פוליטי לקבלת עמדתו, או לפנות למבקר המדינה שיבדוק את חוקיות ההוצאה,אך אין זה ענין לבג"צ לענות בו. אין בית המשפט משמש זירה למאבקים ציבורייםאידיאולוגיים.
ג. היותו של העותר "חובב ספורט אשר שבת הוא היום הפנוי שלו" אין בה להעניק לוזכות עמידה. חובבנות פסיבית כזו אין בה אינטרס ממשי ישיר.
ד. לטענת העותר כי יש לו זכות עמידה שכן הוא משלם מסים לעיריה - נראה שבדרךכלל האינטרס של משלם מסים עירוניים - כמו זה של משלם מסים ממשלתיים - אין דיבו כשלעצמו לתת זכות עמידה, ואין לראות הבדל בין משלם מסים עירוניים למשלםמסים ממשלתיים. רק כאשר ידובר במקרה חמור בו האינטרס הציבורי מכריע יאות ביהמ"שלהכנס לדיון לגופה בעתירה המובאת ע"י משלם מסים. ברם אין הדבר צריך להכרעה כאן,באשר העיריה פעלה כחוק באשרה את תקציב המועצה הדתית ואת מתן חלקה בתקציב.לגבי העותר כמשלם מסים כבר יצא הכסף ממועצת העיריה ונמסר למועצה הדתית ואיןהעתירה מופנית נגד העיריה על אשר אישרה את תקציב המועצה. מאידך ענינו של העותרבכך שהמועצה הדתית כמקבלת כספים מהעיריה תנהג בהם כדין הוא לכל היותר עניןעקיף של אדם שאינו דורש דבר לעצמו אלא נקיטת אמצעים נגד הזולת ובזה לא סגי.
השופט י. כהן - מסכים.
השופט ח. כהן:
אין לגרוס הקפדה יתירה מצד בג"צ בבדיקת ציציות "המעמד" של עותר השוטחעתירתו לפניו. גישתו של ביהמ"ש אינה צריכה להיות נוקשה, אלא גמישה ונדיבה ולאקמוצה וקפדנית. אין בג"צ צריך לחשוך עצמו מן הדין אלא אם ניתן לומר שיש בפנייהאליו משום חשש שימוש לרעה בהליכי ביהמ"ש כגון נסיון ניצול ביהמ"ש למטרות פולי-טיות. לענין זה אין נפקא מינה אם החשש עולה מזהותו או כשירותו של העותר או ממהותושל הענין. בענין דנא יש חשש של שימוש לרעה בהליכי ביהמ"ש וניצולם למטרה פולי-טית מובהקת.
(בפני השופטים: לנדוי, ח. כהן, י. כהן. עו"ד הופרט לעותר, עוה"ד בסוק, שלזינגר וחשין למשיבים. 28.4.72).
ע.א. 508/70 - פלונית נגד פלוני
*חיובי מזונות של הורים שנתגרשו לילדיהם הקטינים. (ערעור על פס"ד ביהמ"ש המחוזי בת"א (השופט שיינבוים) בתיק מזונות 231/70 - הערעור נדחה)
בין בני הזוג שהתגרשו נערך הסכם ובו התחייב האב לשלם 165 ל"י לחודש מזונותעבור ילדתם הקטינה והאם התחייבה לדאוג לקיומה הכלכלי של הבת עד הגיעה לבגרות.האשה קיבלה מהבעל שלושים אלף ל"י לרכישת דירה. ההסכם האמור אושר ע"י ביה"ד.עתה תובעת הילדה העלאת סכום המזונות ל- 550 ל"י. המשיב תבע, בהודעת צד ג' שיפוימאת האשה אך הצהיר כי הוא מוכן לשלם מזונות של 235 ל"י, ואם ייפסק סכום זה הואמוותר על שיפוי מאת האשה. ביהמ"ש המחוזי קיבל את טענת האב בדבר חובת השיפוישל האשה, אך בהתחשב בהצהרתו שמהסכום שהוא מסכים לשלם לא יתבע שיפוי, חייבאותו ביהמ"ש באותו סכום בקבעו שאין לשלם סכום גבוה יותר ולא נתן צו שיפוי. הערעורעל כך נדחה. בפסק דין מקיף סוקר השופט קיסטר את חובות המזונות לילדה החלה על שניההורים שנתגרשו; תקפותו של הסכם בין ההורים בדבר מזונות לילדים ותקפות הסכםכזה שקיבל אישור ביה"ד או ביהמ"ש; תקפותו של הסכם שאושר ע"י ביהמ"ש לגביתביעות הקטין נגד הורה בניגוד להסכם; תקפותו של הסכם כזה כלפי הילד כאשר הצדשהתחייב לזון את הילד אינו יכול מבחינה כלכלית לעמוד בהתחייבותו; הסכם שיפויואכיפתו; פירוש הסכם אם הוא כולל התחייבות שיפוי; גובה דמי המזונות שניתן לבקשבנתונים הכלכליים של שני ההורים.
(בפני השופטים: לנדוי, ויתקון, קיסטר. עו"ד א. אליגון למערערת, עו"ד ע. ליבפלד למשיב. 4.5.71).
ע.פ. 112/71 - יאיר מדר נגד מדינת ישראל.
*חומרת העונש (הברחת חשיש).
המערער הורשע בהחזקת כ- 9 ק"ג חשיש ובנסיון להבריחו מישראל ונעצר בשדההתעופה בדרכו לקופנהגן כשחקן כדורגל. הוא נדון לשנתיים מאסר והערעור על כך נדחה.
(בפני השופטים: לנדוי, עציוני, י. כהן. המערער לעצמו, עו"ד פ. אלבק למשיבה. 27.4.71).
ע.פ. 535/70 - אליהו פינטו נגד מדינת ישראל.
*חומרת העונש (התפרצויות וגניבה).
המערער נדון בשני תיקים פליליים בשל עבירות התפרצות וגניבה והופעל נגדו מאסרעל תנאי. המאסר הכולל בשני התיקים והמאסר על תנאי שהופעל הינו מצטבר ל- 4 שניםביחד, ביהמ"ש ציין כי העונש אינו מוגזם מדי, אך בהתחשב שהמערער הינו צעיר בן 18די אם העונש הכולל יהיה 3 שנות מאסר בלבד.
(בפני השופטים: לנדוי, ברנזון, עציוני. המערער לעצמו, עו"ד בר-סלע למשיבה. 19.4.71).
בג"צ 104/71 - פנחס יפה נגד היועץ המשפטי.
*עתירה נגד הליך שיפוטי שתם ונשלם העותר הורשע בשעתו בבימ"ש השלום, ערעורו בביהמ"ש המחוזי נדחה ובביהמ"שהעליון טען רק להקלת העונש כשביקש רשות ערעור. כעת הוא מבקש צו על תנאי בטענהשלא הרשו לו להביא לביהמ"ש המחוזי עדים חדשים. עתירתו נדחתה. הטענה הנ"ל היאעילה לערעור ולא לפניה לבג"צ, שאינו מוסמך להתערב בהליך שפוטי שתם ונשלם.
(בפני השופטים: מ"מ הנשיא זוסמן, לנדוי, קיסטר. 28.4.71).
בג"צ 23/71 - ספני מזגאוקר נגד נציב בתי הסוהר.
*בקשה לקבלת חופשות ממאסר. העותר מבקש שיאשרו לו לצאת מדי פעם לחופשה של 24 שעות כדי שיוכל להתראותעם משפחתו, וכן הוא מבקש שיעבירו אותו מבית הסוהר ברמלה לבית הסוהר בבאר - שבעהקרוב למקום מגורי משפחתו. העתירה נדחתה. ראש ענף האסיר הסביר שלפי הנוהלהקיים על האסיר לרצות לפחות 1/3 מתקופת המאסר לפני שמרשים, במקרה מתאים,יציאתו לחופשה והזמן הזה טרם הגיע לגבי העותר. כן הסביר מדוע אין אפשרות להעביראת העותר לבית הסוהר בבאר - שבע. אין עילה משפטית להתערב בנוהלים הנהוגים בבתיהסוהר בעניני סדר ומשמעת שעל פיהם נהגו שלטונות בתי הסוהר במקרה זה.
(בפני השופטים: לנדוי, ח. כהן, קיסטר. העותר לעצמו, עו"ד ע. נתן למשיבה. 8.3.71).
בר"ע 79/71 - ניסן טגנסקי ואח' נגד דמט... בע"מ
*צו מניעה זמני. היה יסוד לכאורה להחלטת ביהמ"ש דלמטה בצו מניעה זמני שנתן. עם זאת לאצדק השופט שהסתפק "בערבות עצמית" בסך 25,000 ל"י של התובעת. בדרך כלל אין זהרצוי שביהמ"ש יסתפק ב"ערבות עצמית" להבטחת הנזק, אך אם הוא עושה כן בנסיבותמיוחדות אין טעם להגביל את סכום הערבות אלא מוטב שהתובע יטול על עצמו אחריותלכל שעור הנזק העלול להגרם.
(בפני: מ"מ הנשיא זוסמן. 3.5.71).
ע.פ. 27/71 - נסים עמיאל נגד מדינת ישראל.
*חומרת העונש (תקיפה ופציעה).
המערער עמד להתגרש מאישתו ובאחד הערבים ראה את אשתו בדיסקוטק בחברתגבר אחר. הדבר הרתיח את דמו ובשעה 2.30 לפנות בוקר פרץ לתוך חדר במלון בו שהתההאשה ביחד עם הגבר. תחילה תקף את הגבר וגרם לו פציעות רבות ושבר לו שן. לאחר מכןשבר כוס ובשבר הזכוכית דקר את האשה בגבה ולאחר שנמלטה רדף אחריה ובעט בהוכשהיא שותתת דם מנע מהשכנים להעביר את הפצועה לביה"ח. רק לאחר כמחצית השעההרשה להזעיק עזרה רפואית. ביהמ"ש הטיל עליו עונש של 4 שנות מאסר והערעור על כךנדחה. המערער הוא בעל עבר פלילי כולל עבירות תקיפה ולמרות העובדה שהתנהגותהאשה היה בה משום קנטור ולמעשה לא נתגרשה האשה אלא בני הזוג התפייסו, הרי לנוכחחומרת המעשה, החמור כפליים בכך שלא ניתן להגיש עזרה רפואית, אין מקום להקלבעונש.
(בפני השופטים: מ"מ הנשיא זוסמן, ויתקון, עציוני, עו"ד ג. רווה למערער, עו"ד ז. לויצקילמשיבה. 4.4.71).
בג"צ 237/70 - פלוני נגד ביה"ד הרבני ופלונית.
*סמכות בי"ד רבני. העותר והמשיבה הם בעל ואשה ולהם 6 ילדים. המשיבה הגישה תביעת גירושין ובסופושל דבר באו הצדדים לידי הסכם גירושין שאושר ע"י ביה"ד ובאותו הסכם היה סעיף בנוגעלדירה שבה גרו בני הזוג ובפסה"ד הוסדר ענין הדיור. הגט לא בוצע והמשיבה פנתה
לביה"ד בבקשה לכוף את בעלה לתת גט, ולאחר מכן בקשה צו מניעה האוסר על הבעללהכנס לדירה כדי למנוע אסון ממנה ומן הילדים. ביה"ד נתן את הצו והעתירה נגד הצונדחתה. ביה"ד היה מוסמך לדון בענין הדיור שהיה כרוך בתביעת הגירושין. עצם כלילתענין הדיור בפס"ד לגירושין שניתן בהסכמה מראה שהצדדים הסכימו לבדוק את שאלתהדירה בתביעת הגירושין והדבר הוא גם טבעי. המחוקק אף קבע הוראה בחוק הגנת הדיירבענין דירת בני הזוג שהתגרשו ולפיה הדירה תעבור בהתאם להסכם או בתוקף פס"ד שעלפיו נפרדו או נתגרשו בני הזוג. לעצם הצו אין בג"צ יושב כבי"ד לערעורים אשר יבדוקאם לפי הנסיבות וההוכחות או לפי הדין החל היה יכול ביה"ד להוציא צו כפי שהוציא.כאשר ישנה סמכות לביה"ד הרבני לדון בענין דיור הרי צד הרואה עצמו מקופח יכול לערערלביה"ד הרבני הגדול.
(בפני השופטים: מ"מ הנשיא זוסמן, ח. כהן, קיסטר, החלטה - השופט קיסטר, עו"ד ר. כהןלעותר, עו"ד קזז למשיבים. 28.4.71).
ע.א. 620/70 - נחמה פיארמן ואח' נגד רשם המקרקעין.
*מחיקת בעלי דין בשטר חכירה שנעשה בין המערערים שהם בעלי קרקע לבין חוכרים הוסכם כי חוזההחכירה יפקע עם מות החוכרים והגשת תעודה ע"י בימ"ש מוסמך המעיד על מותם תקנהלמחכירים את הזכות לדרוש מחיקת זכות החכירה במשרד ספרי האחוזה. משנפטרו החוכריםפנו המערערים לביהמ"ש ובקשו הצהרה כי עם מות החוכרים פקעה זכות החכירה. הם לאהיו צריכים להצהרה כזו ובישיבת ביהמ"ש הצהירו שהם מוכנים להסתפק בהצהרת ביהמ"ששהחוכרים נפטרו. ביהמ"ש דחה את הבקשה ראשית משום שלא היה מקום לצרף את רשםהמקרקעין כנתבע ושנית באשר לא צורפו לבקשה יורשי החוכרים, בערעור הוחלט להחזיראת התיק לביהמ"ש. אמנם לא היה מקום לצרף את רשם המקרקעין כנתבע אך לא היהצורך לדחות את התביעה בשל כך, וניתן למחוק את שמו של רשם המקרקעין. מאידך יכולביהמ"ש גם לצרף בעלי דין חדשים כנתבעים ואין מקום לדחות הבקשה. עם החזרת הדיןלביהמ"ש המחוזי יחליט ביהמ"ש אם יש מקום לצרף את היורשים כבעלי דין בבקשתהמערערים להכריז על פטירת החוכרים.
(בפני השופטים: ח. כהן, עציוני, י. כהן, החלטה - השופט ח. כהן. עוה"ד וילנקו וויסמןלמערערים. 20.4.71).
ע.א. 556/70 - בן ציון בכר נגד קצין התגמולים.
*בקשה להכיר במחלה עקב שירות צבאי. המערער הינו חולה נפש ומחלתו מופיעה גלים גלים. הגל הראשון הופיע בעת שרותובצה"ל. כל הרופאים כולל הרופא מטעם המערער חיוו דעתם כי המחלה היא כזו שהיתהפורצת גם בלעדי השרות הצבאי אלא שלפי חוות הדעת של הרופא מטעם המערער הוחמרההמחלה עקב השרות וקצין התגמולים קיבל חוות דעת זו לגבי ההתקף הראשון והכירבהחמרה לתקופה של 3 חדשים, לגבי ההתקפים הנוספים קבע כי לא היתה כל הוכחהשקיים קשר ביניהם לבין השרות הצבאי. מחלת המערער היא אותה מחלה שנדונה בעניןבוסני (דיון נוסף 3/70) אלא שבאותו מקרה הובאו חוות דעת רפואיות סותרות והוכחושתי אסכולות רפואיות שונות שלפי אחת מהן המחלה אנדוגנית ולפי השניה היא אכסוגניתולכן נפסק שהחייל המערער יצא ידי חובת ההוכחה המוטלת עליו כשהוכיח אסכולה רפואיתהתומכת בגירסתו. כאן העידו כל הרופאים כי המחלה היא אנדוגנית ושהיתה פורצת גםבלעדי השרות הצבאי ולכן צדק קצין התגמולים.
(בפני השופטים: ח. כהן, עציוני, י. כהן, החלטה - השופט ח. כהן, עו"ד קאזיס למערער,פרקליט המדינה ג. באך למשיב. 20.4.71).
ע.א. 384/70 - מנחם מלמד נגד חיים בראון.
*תמורה לשטר הגדרת תמורה כיסוד לחיוב עפ"י שטר היא רחבה וכוללת גם כל טובת הנאה העלולהלצמוח לצד המתקשר בעיסקה. לפיכך כאשר המערער נתן למשיב שטר כתשלום עבורקשר מסחרי שיצר המשיב בין המערער ובין קונה מסוים הרי זה שטר שניתנה בעדו תמורה.אין זה חשוב שבסופו של דבר לא צמחה כל טובת הנאה למערער. הוא נכנס לעיסקה עםהקונה ויכול היה לאמוד את סיכוייה וסיכוניה. התוצאה הסופית של העיסקה אינה יכולהלגרוע מכשרותה של התמורה כאמור.
(בפני השופטים: לנדוי, ויתקון, מני. החלטה - השופט ויתקון. עו"ד ד. וינגרטן למערער,עו"ד י. מזר למשיב. 28.4.71).
ע.א. 461/70 - יצחק ביום נגד מרדי מלמוד ואח'.
*סדר הדין בבקשה לפירוק שותפות. המערער ביקש על דרך של המרצת פתיחה צו פירוק שותפות. הבקשה הוגשה בצורהמרושלת וטענותיו של המערער היו מבולבלות. גם תצהיר המשיבים היה פגום. ביהמ"שהחליט שלא לדון בענין על דרך של המרצת פתיחה והורה למערער להגיש בקשתו עלדרך של תובענה. הערעור על כך נדחה. דרכי הדיון מסורות לשקול דעתו של ביהמ"שואין למצוא דופי בכך שנוכח הצורה שבה הוגשה הבקשה והבלבול בטענותיו של המערער,החליט ביהמ"ש שמוטב לברר את המשפט בדרך של תובענה רגילה, שכן המרצת פתיחהמיועדת לשמש אמצעי מהיר לדיון בענין שאינו מצריך גבית עדויות לקביעת עובדות.
(בפני השופטים: מ"מ הנשיא זוסמן, קיסטר, עציוני. החלטה - מ"מ הנשיא זוסמן, עו"די. סיני למערער, עו"ד נ. אמיתי למשיבים. 4.5.71).
ע.א. 790/70 - פלוני נגד פלונית.
*גובה סכום מזונות לילד. המערער שהוא אבי המשיבה, ילדה בת 9, מערער על חיובו בתשלום 275 ל"י לחודשלמזונות הילדה. החלטה זו ניתנה כשנה לאחר פסק דין שניתן בהסכמה, שבו נקבעו דמימזונות בשעור של 185 ל"י. הערעור על ההחלטה נדחה. הנימוקים שנתן ביהמ"ש: השתתפותבדמי שכירות ועליית יוקר המחיה מצדיקים את העלאת דמי המזונות.
(בפני השופטים: לנדוי, ח. כהן, עציוני. החלטה - השופט לנדוי. עו"ד בר-שלטון למערער,עו"ד ששון למשיבה. 2.5.71).
ע.א. 595/70 - יעקב מלמד נגד קרל אילברנד.
*חיוב לפרעון שטר. ערעורו של המערער על חיובו בתשלום סכומי שטרות שחתם נדחה. לגופו של עניןלא היה מקום לפירושיו של המערער לגבי זכרון דברים שנחתם בין הצדדים. אשר לטענהשהתצהיר שבו נתמכה תביעת המשיב היה לקוי, אף אם היה פגם בתצהיר אין לכך כלחשיבות אחרי שניתנה למערער רשות להתגונן והתביעה התבררה במלואה. (בפני השופטים: ברנזון, ויתקון, י, כהן. החלטה - השופט כהן. עו"ד ש. גילפז למערער,עו"ד ז. ארגמן למשיב. 27.4.71).
המ' 144/71 - עאזי אלעקליך נגד מדינת ישראל.
*בקשה לשחרור בערבות. אין הצדקה לשחרר את המבקש בערבות עד לשמיעת ערעורו, זאת בהתחשב בכךשנדון על עבירה של החזקת חשיש שהיא עבירה חמורה ובנוסף לכך למבקש רשימה שלעבירות קודמות שאחת מהן היא מסוג העבירה שבה הורשע בענין דנא.
(בפני: הנשיא אגרנט. עו"ד ליאון למבקש, עו"ד גב' בניש למשיבה. 7.4.71).
ב.ש. 71/71 - שמריהו שבילי ואח' נגד מדינת ישראל.
*בקשה לשחרור בערבות. למרות גילם הצעיר של העוררים אין הצדקה לשחררם בערבות עד תום ההליכיםוזאת לנוכח חומרת המעשים הפליליים המיוחסים להם והסובבים על סחיטת כספים בכוחמבעלי חנויות.
(בפני: הנשיא אגרנט. עו"ד ד. פרחודניק למבקשים, עו"ד גב' ז. לויצקי למשיבה. 20.4.71).
ד.נ. 16/70 - נפתלי תנפילוף נגד שרות ארצי להדברה בע"מ
*הודעת פיטורין
בע"א 54/70 (תקציר ה' 96) הוחלט ברב דעות לדחות את ערעור המערער ואת טענתוכי יש לראות בהתנהגות המשיבים משום הודעת פיטורין. הבקשה לדיון נוסף נדחתה.בבקשה הנוכחית אומר העותר שהנקודה המשפטית היחידה שעורר הערעור היתה שמעבידהמודיע לעובדו שאין הוא מכיר בו עוד כעובד שכיר מהווה הודעת פיטורין מצד המעבידולטענתו פסה"ד שבערעור עומד בסתירה לטענה זו. לכן יש כאן לדעתו משום חידושהלכה המצדיק דיון נוסף. טענה זו אין לקבל שכן הנמקת שופטי הרוב המבוססת על פירושהעובדות אינה נוגדת את הטענה המשפטית האמורה. גם פסה"ד של שופט המיעוט נסבבעיקרו על פירוש העובדות ולא על ההלכה. אמנם בין שופט המיעוט לבין אחד משופטיהרוב עלתה גם מחלוקת משפטית אך היא היתה בתחום עובדתי צר ויוצא דופן ובגללהאין הצדקה להתיר דיון נוסף.
(בפני: הנשיא אגרנט. עו"ד ר. נבט לעותר, עו"ד א. תלמי למשיבה. 30.4.71).
בתוכן
* המ' 229/71 - ...................................... 286─ * בקשה לעיכוב יציאה מהארץ.─* בר"ע 64/71 - ................................. 286─ * בקשה להפסיק הליך בוררות.─* בג"צ 348/70 - ............... 287─ * זכות עמידה בבג"צ.─ * התערבות בג"צ בענינים ציבוריים פוליטיים.─* ע.א. 508/70 - ..................................... 288─ * חיובי מזונות של הורים שנתגרשו לילדיהם הקטינים.─* בקצור .............................................................. 288─ * ע.פ. 112/71 - חומרת העונש (הברחת חשיש).─ * ע.פ. 535/70 - חומרת העונש (התפרצויות וגניבה).─ * בג"צ 104/71 - עתירה נגד הליך שיפוטי שתם ונשלם .................. 289─ * בג"צ 23/71 - בקשה לקבלת חופשות ממאסר.─ * בר"ע 79/71 - צו מניעה זמני.─ * ע.פ. 27/71 - חומרת העונש (תקיפה ופציעה).─ * בג"צ 237/70 - סמכות בי"ד רבני.─ * ע.א. 620/70 - מחיקת בעלי דין ................................... 290─ * ע.א. 556/70 - בקשה להכיר במחלה עקב שירות צבאי.─ * ע.א. 384/70 - תמורה לשטר ....................................... 291─ * ע.א. 461/70 - סדר הדין בבקשה לפירוק שותפות.─ * ע.א. 790/70 - גובה סכום מזונות לילד.─ * ע.א. 595/70 - חיוב לפרעון שטר.─ * המ' 144/71 - בקשה לשחרור בערבות.─ * ב.ש. 71/71 - בקשה לשחרור בערבות.─ * ד.נ. 16/70 - הודעת פיטורין .................................... 292─
─
─
─
─
──